הדרך לפוקסי | פרק 4 מתוך 6, KLOD: השלב שבו התכנון הגיע לנגרייה
אפשר לשרטט כמעט הכול. לייצר זה כבר סיפור אחר.
ב-KLOD עבדתי על נגרות למגורים, מלונאות, בתי חולים ומוסדות. זה היה השלב שבו השרטוט שלי הפסיק להיות המוצר הסופי, והפך להוראת עבודה לנגרייה.
כשמתכננים לייצור, כל קו חייב לקבל תשובה. באיזה פרזול מדובר? איזה חלק זז, ולאן? מה העובי האמיתי של החומר? איך הכול מתחבר בהרכבה? מה קורה במרווח של כמה מילימטרים בין הדלת לקיר?
על הצג אפשר להשאיר שאלות כאלה פתוחות, והשרטוט עדיין נראה מושלם. בנגרייה אי אפשר. שם כל שאלה פתוחה הופכת להחלטה של מישהו אחר, ולא תמיד זו ההחלטה שהייתי רוצה.
נגרות אישית - התנסיתם?
כן, וזה היה שווה כל שקל
כן, אבל התיאום מול הנגר היה סיוט
לא עדיין, אבל רוצה
קטלוג זה בסדר בשבילי
אז למדתי לעבוד אחרת. לפני שמסיימים שרטוט ייצור, עוברים עליו ומחפשים מה חסר: מידה, חומר, פרזול, עומק, גובה. את השאלות האלה שואלים לפני הייצור, לא אחרי.
כל פרויקט היה שונה: דירה, מלון, בית חולים, מוסד. אבל הלקח חזר על עצמו. הפער בין מה שאפשר לצייר לבין מה שאפשר לייצר ולהרכיב הוא הפער שבו נולדות רוב הטעויות. ומי שמכיר אותו מראש מתכנן אחרת.
את הגישה הזו לקחתי איתי הלאה, לשלב הבא בדרך.
